ב.1.1.ההקבצה הנמוכה, הכוחות המדכאים בה - המשך

 

חלק ב.1. ברקע והתיאוריה של שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי) המיושמת בתכניות עמותת יכולות מיסודה של קרן רש"י, בשיתוף משרד החינוך,  ובתכניות נוספות ואחרות

טיוטא - האתר בבניה

ניסים כהן

ב.1.1. ההקבצה הנמוכה - אוסף הכוחות המכשילים והמדכאים בה - המשך מדף קודם

אם כך, מתרחשת כאן מחד גיסא פעולה מוסדית (ההקבצה ו/או ההסללה) הפוגעת בדימוי ובתפיסת העצמי, במוטיבציה הלימודית ובשאיפות הלימודיות. ומאידך גיסא, אותה מערכת מוסדית למרות ההשלכות, ממשיכה לצפות מההורים ומהתלמיד לשתף פעולה ולמלא את תפקיד התלמיד במלואו ובכך יש סתירה וחוסר איזון קוגניטיבי (פסטיג'ר) הפתרון וההיחלצות מהדיסוננס מתרחש לא פעם בכך שהתלמיד נוקט בהצהרות (המאזנות את הדיסוננס) ולפיהם הלמידה כלל אין צורך בה ולא נחוצה, או בהפרעות, הפרת כללי ההתנהגות הבית ספריים, או אף בהתנהגות בעלת סממני מרד. יש תלמידים שיסתגלו ויאמצו את המסר שהועבר להם ע"י הסמכויות המוסדיות הפורמאליות ויאמצו תודעה כוזבת לפיה יכולתם נמוכה, ובהתאם לכך יגדירו שאיפותיהם הלימודיות והסטאטוס העתידי שלהם ובכך יפתרו את הדיסוננס. יש תלמידים שיתקשו לפתור המתח וינקטו במנגנונים קבועים של הפרת כללי התנהגות ויש תלמידים שימרדו בסדר. כך או כך, סיכויי המוביליות המוסדית שלהם נחסמו ויכוליתיהם דוכאו, וכפי שניתן לראות אצל נטריאלו פלס ואלכסנדר (Natriello Pallas and Alexander 1989), הרווח הקוגניטיבי כתוצאה מההשתתפות במסלול הנמוך, קטן ביחס לרווח גדול יותר במסלול ההגבוה.




בודון Boudon 1974))  קושר את תופעת הנשירה להסללה ומתייחס לנשירת תלמידים כתופעה צפויה אצל בני המעמד הנמוך וטוען שההצבה למסלולים הנמוכים (קצרי הטווח), בשל התיוג השלילי שבה, פוגעת הן במוטיבציה הלימודית והן בדימוי העצמי. יתר על כן, בשלבים בהם על התלמיד להחליט אם להמשיך או לנשור, יהא זה בתקופת הלימודים התיכוניים או בעת המעבר ללימודים על תיכוניים.  גם אצל בעלי הישגים דומים, שיקולי מחיר ההמשך ורווח הסטאטוס המובטח, שהפרמטרים שלהם משתנים בהתאם למעמד החברתי של משפחת התלמיד, מביאים לשיעור נשירה גבוהה יותר בקרב המעמדות הנמוכים. לטענתו, הממוינים למסלולים הנמוכים ולא המשכיים, מבצעים שיקולי רווח והפסד רציונאליים כתוצאה מהתמדה והמשך שהייתם בבית הספר במסלול הצפוי. ההפסדים הצפויים כתוצאה מההשתייכות למסלול הנמוך גדולים מהרווח הצפוי (יוקרה נמוכה, רווח סטאטוס עתידי נמוך מהמסלול), לכן עיקר הנשירה מתרחשת מהמסלולים הנמוכים ובעיקר בקרב בני המעמד הנמוך הממוינים אליהם ומהווים את עיקר הנושרים מבית הספר. גם אדלר ח. (1981), רואה במיון להקבצות הנמוכות הפחות תובעניות (הקודמות להסללה) את זרע הניתוק והנשירה מביה"ס ותוצר הסגרגציה המוסדית וכפי שכבר נאמר, חלק מהנושרים פונה כאלטרנטיבה הגיונית לסטייה חברתית על פי כהן א., (1967), המאופיינת בנגטיביסטיות, זדונית וחוסר תועלתנות, המבטאת תסכול ומחאה ("תצורה תגובה")  כלפי החברה שגרמה להם להפנים את ערך ההשכלה וההצלחה ההישגית בבית הספר כמפתח למוביליות אך בפועל לא סייעה להם להגשימו. כהן א. (1967) טוען, שבבית הספר מתרחשת תחרות על פי סטנדרטים של בני המעמד הבינוני הדומיננטיים בו, ובני המעמד הנמוך עלולים יותר מכל להיכשל בתחרות תרבותית זאת עליה אין להם שליטה. ואכן חלק בולט מהם מסיבה זאת נכשל ומחפש לעצמו אלטרנטיבה הגיונית (הגם שאינה לגיטימית) להצלחה ההישגית שלא התגשמה, בתת-התרבות העבריינית בה סיכויי ההצלחה גבוהים יותר. מרטון (1971), בהתייחסו ל"סטייה חברתית", מכנה את אחד מסוגי הסוטים חברתית "חדשניים", משום שהפנימו את הערך "הצלחה כלכלית" כמרכזי, שאותו ניתן להגשים בדרך לגיטימית עיקרית של רכישת השכלה, המאפשרת כניסה לתעסוקה המספקת הצלחה כלכלית. אולם, בני המעמד הנמוך נכשלים ברכישת השכלה, ולכן בלית ברירה מפתחים דרכים חדשות לא לגיטימיות, למימוש הערך התרבותי שהופנם.

...לדף הקודם  

©  כל הזכויות שמורות לנסים כהן (1994), מפתח שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי) ויישומיה.
 ניתן להשתמש בתוכן דף זה ובשאר התכנים,  באופן הוגן ונאות לשם סקירה, מובאות, למידה או הוראה, תוך הצגה ושמירה מלאה וברורה על הזכויות.
 הפרת היתר זה בכל דרך, ו/או הצגה ו/או שימוש לצורך מסחרי או הפקת רווח כספי, אסורה והינה עבירה ע"פ חוק זכויות יוצרים, התשס"ח (2007).