ב.1. ההקבצה הנמוכה, הכוחות המדכאים בה

חלק ב.1. ברקע והתיאוריה של שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי) המיושמת בתכניות עמותת יכולות מיסודה של קרן רש"י, בשיתוף משרד החינוך,  ובתכניות נוספות ואחרות

טיוטא - האתר בבניה

ניסים כהן

 

ב.1. ההקבצה הנמוכה - אוסף הכוחות המכשילים והמדכאים בה

 

מציאות ידועה היא שבהקבצה הנמוכה נלמדת תכנית לימודים המקבילה ברמתה לסטנדרט של דרגת כיתה נמוכה בת אחת או כמה שנות לימוד, ועדיין מרבית תלמידי ההקבצה הנמוכה לא מצליחים בה, למרות שמדובר בתלמידים בעלי יכולת קוגנטיבית תקינה.
כיצד הדבר קורה ומה ההסבר לכך?
המיון להקבצה/מסלול מתבצע בד"כ ע"י מומחים (לרוב היועצים/ות) הבית ספריים ומורים, הנסמך גם על ציונים. בהקבצה/ מסלול הנמוך מקובצים התלמידים עליהם החליטו ככאלה שאינם מתאימים ללמוד בגבוהה, חלקם נחלו רצף כישלונות לימודיים מתמשך חלקם פומביים החל מכיתות היסוד, ואלה מתכנסים ללמידה בחדר לימוד ייעודי קבוע וידוע של תחומי דעת, תכנית לימודים נמוכה מהסטנדרט, סלחנית ובעלת יעדים לא מאתגרים (ביחס לסטנדרט), לא רלוונטית להמשך קריירה, קצרת טווח ובעלת אוריינטציה עתידית  של חוסר קריירה המקנה הסמכה ותעודה לא רלוונטית וסוגרת אפשרות של מוביליות סטאטוס ומאפשרת כניסה לשוק העבודה המשני (ללא אפשרות להמשך למידה באקדמיה) המשדרת צפיות נמוכות, קצב למידה איטי, בבי"ס בו לרוב התרבות הדומיננטית שונה וכל זאת עם בני נוער בתקופה בה מתעצבת אישיותם גם בהשפעת המסגרת הפורמאלית, שהשהות בה הינה חובה חוקית.

           תרשים  1: מודל המיון הבית ספרי (איור משופר, במקור: כהן נ., 1992)

השלכות המציאות המתוארת:
שאיפות עתידיות נמוכות, מחויבות נמוכה של התלמידים, ניכור תרבותי והתפתחות התנהגויות המאפיינות את "תת התרבות העבריינית" כ"תצורה תגובה" לפי א. כהן.
עפ"י
תאוריית התיוג (Becker.H., 1986) בסופו של תהליך, הגדרת התלמידים הללו כחלשים ע"י מומחים (יועצים/מורים בית ספר), תוך הפרדתם כקבוצה נפרדת בעלת תכנית לימודים נפרדת וכו', תגרום לכך שתלמידים אלה יאמצו התג החברתי, יתנהגו לפיו, ויפתחו קריירה בהתאם לתג שהוצמד להם, ובכך טמון אחד ההסברים לחוסר המוטיבציה והמחויבות המאפיין תלמידי ההקבצה הנמוכה.
בהמשך לתאורית התיוג, עפ"י תאוריית האני במראה של קולי ומיד (???מקור) , האדם בונה את ה"אני" כתוצר של אינטראקציה עם הסביבה ותפיסתו הסובייקטיבית אותה, בדומה לתפיסת מציאות דרך מראה. כך שהאדם הוא לא מה שהוא חושב שהוא, גם לא מה שאחרים חושבים שהוא, האדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא. במציאות המתוארת ניתן להניח שתלמידי ההקבצה הנמוכה יתפסו עצמם כבלתי מסוגלים וכך גם יתגבש האני החברתי שלהם.
ביטוי דומה לכך והשלכותיו על שאיפות להשכלה  מצאנו גם אצל יוגב וכפיר (1981) שהראו כזכור ש
"לאחרים-משמעותיים" השפעה גדולה וניכרת על שאיפות ההשכלה העתידית של התלמיד, אולם  "ההקבצה לכשעצמה (הקודמת להסללה) היא הגורם בעל ההשפעה הישירה החזקה ביותר על השפעת ה"אחרים המשמעותיים". התלמיד בהקבצה גם הוא תופס את יכולתו ומעצב את שאיפותיו באמצעות ובתיווך ההקבצה הנמוכה אליה משתייך וכך גם האחרים המשמעותיים.

זמן למידה אחיד לתלמידי ההקבצות/המסלולים השונים באותו מקצוע לימודי, בשל הקצב השונה, הבדלי מוטיבציה וכו', יוצר מצב של פערים לימודיים הגדלים ומתעצמים מידי יום עד כדי אי יכולת לצמצמם ובכך נחסמת האפשרות לניידות מההקבצה הנמוכה ןמציאות המובילה ליאוש. לזמן הלמידה האחיד נלווה בחטיבה העליונה בישראל גם תקצוב הנוטה להיות אחיד (התקצוב הגבוהה יותר לתלמידי החינוך הטכנולוגי ביחס לעיוני, נובע מהצורך בפיצולי כיתה לרכישת מיומנויות טכנולוגיות ועקרונית לא בגדר תקצוב דיפרנציאלי) התקצוב לתלמידי כיתות אתג"ר בחינוך התיכוני אכן מהווה תקצוב עדיף ולא אחיד, אולם זה ניתן רק רק לכ- 330 בתי"ס ולכ-21 תלמידים בממוצע בכל אחד (רוזינר, א. ואחרים, 2012, "תכניות לשיפור הזכאות לבגרות", ראמ"ה), מתוך מעל – 1,340 בתי"ס תיכוניים בישראל (למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 2012, לוח 8.18).
                                                                                                                                                                                                                                            להמשך בדף הבא...

©  כל הזכויות שמורות לנסים כהן (1994), מפתח שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי) ויישומיה.
 ניתן להשתמש בתוכן דף זה ובשאר התכנים,  באופן הוגן ונאות לשם סקירה, מובאות, למידה או הוראה, תוך הצגה ושמירה מלאה וברורה על הזכויות.
 הפרת היתר זה בכל דרך, ו/או הצגה ו/או שימוש לצורך מסחרי או הפקת רווח כספי, אסורה והינה עבירה ע"פ חוק זכויות יוצרים, התשס"ח (2007).