א. מדוע מרבית הנכשלים בביה"ס הינם בני המעמד הנמוך

טיוטא - האתר בבניה

ניסים כהן

א.4. התיחסות הפונקציונאליזם והקונפליקט להסללה

ההסללה הינה הבניה ארגונית בית ספרית, באמצעותה מנותבים תלמידים למסלולי למידה שונים בהם הידע הנרכש שונה, תעודות שונות ואוריינטציות תעסוקתיות שונות.
הפונקציונאליזם מתייחס להסללה כאל  מכניזם נחוץ לברירת תלמידים, המגביר את יעילות פעולת ביה"ס ופעילותו הרציונאלית וההסתגלותית לדרישות החברה והתעסוקה. תפקיד ביה"ס התיכון עפ"י גישה זאת הוא: סוציאליזציה, ברירה והצבה למסלולים שונים שהם פועל יוצא של תהליך הבידול שחל בחברה המודרנית. באמצעות ההסללה ממוינים המוכשרים (שהם נדירים), שעתידים למלא תפקידים חשובים ונחוצים בחברה וכאן בכניסה למסלול ייחודי מתחילים לעבור הכשרה ארוכה. אם כך, תהליך הסללה יעיל, נחוץ ופונקציונאלי לחברה המודרנית המתמחה.
הגישה הפונקציונאליסטית, לא מתעלמת מהאפשרויות שהסללה עלולה לבלום תלמידים משכבות החלשות, אך עם זאת, מדגישה שהסיבה להישגיהם החינוכיים הנמוכים של בני המעמדות הנמוכים אינה קשורה בפעולתו של ביה"ס או במשתנים בלתי תלויים תוך בית ספריים (ראה לדוגמא ממצאיו של דו"ח קולמאן 1966, Jencks, et al., 1972), אלא נעוצים בתהליכים המתרחשים מחוץ לביה"ס ושעליהם אין לביה"ס שליטה כגון "קיפוח סביבתי", והשפעת אחרים משמעותיים, והמדדים הקובעים כניסה למסלולים לטענתם הינם מריטוקראטיים, הישגיים ונקיים מהשפעה מעמדית. גם אם כיום בשל השפעות חוץ בית ספריות ההסללה בולמת תלמידים משכבות חלשות, הרי שבעתיד, ככל שהחברה המודרנית הופכת ליותר רציונאלית, הרי שההשפעות החוץ בית ספריות יקטנו ותהליך כניסתם של בני שכבות חלשות למסלולים גבוהים ילך ויגבר. ההסללה, כיוון שמופעלת עפ"י סטאטוסים הישגיים, הרי שהיא מהווה דווקא הזדמנות למובליות לבני המעמד הנמוך.
גישת הקונפליקט מטילה ספק בטעוני הגישה הפונקציונאליסטית
ככלל, המבחנים למיניהם הקובעים את כניסת התלמידים למסלולי לימוד הינם מנגנון המעניק לגיטימציה לניתוב הדיפרנציאלי של בני מעמדות שונים למסלולים נפרדים החופפים מעמד מוצא (Boweles, S., and Gintis, H., 1977) בגיל מוקדם יחסית, אסטרטגיה אותה מכנה טרנר (Turner, R., 1971) "ניעות נתמכת" שלפיה נקבע עתידו של האדם בגיל צעיר יחסית עפ"י מיונו למסלול לימוד המוביל לקריירה או שאינו מוביל לקריירה.
אשטן (Ashton, D.N., 1973), טוען שהמסלולים השונים משפיעים באופן דיפרנציאלי בין השאר בשל התעודות השונות שכל מסלול מעניק והמיומנויות שכל מסלול מפתח. במסלולים הגבוהים מתפתחת אוריינטציה של פתוח קריירה לעומת הנמוכים בהם מתפתחת אוריינטציה של חוסר קריירה, שבעטיה מגיעים תלמידים לשוק העבודה המשני. לטענתו המסלולים השונים מחזקים באופן דיפרנציאלי משאבים ערכיים של בני מעמדות שונים. אשטון הראה כיצד תלמידים המנותבים למסלול המקצועי מגיעים בסופו של דבר לשוק העבודה המשני ותלמידי המסלול האקדמי מגיעים לתעסוקות יוקרתיות לאחר שרכשו השכלה אקדמית. כלומר, הניתוב למסלולים בעצם פותח או סוגר אפשרויות למוביליות סטאטוס.
גישת הקונפליקט טוענת שלמסלולים הגבוהים מנותבים בני המעמד הבינוני ואילו לנמוכים קצרי הטווח, המייעדים את תלמידיהם לתעסוקות צווארון כחול, מנותבים בני המעמד הנמוך. לטענתם, אין הדבר מקרי שכן, ההסללה היא חלק ממנגנון ש"משעתק" את המבנה החברתי ומטרתו לספק עובדים ממושמעים וצייתניים עפ"י הצרכים של האליטה. ההסללה במטרה לתת תוקף מדעי ליעילותה משתמשת במבחנים ובמנגנון של יועצים חינוכיים, המקבלים החלטות מריטוקראטיות לכאורה, בפועל מיון תלמידים למסלולים ע"י היועצים מוטה משיוכו של התלמיד ויש קשר בין רקע חברתי להצבה במסלולים הנבדלים והשונים זה מזה גם באיכות, באקלים, באפקט והשפעת אוריינטציית הלמידה (המשכית אקדמית או לא המשכי וקצרה) והשלכות השפעה זאת על שאיפות נבדלות עפ"י מסלול.

גישת הקונפליקט רואה בהסללה מנגנון המשרת את האינטרסים של האליטה ונועד לשעתק את המבנה החברתי באופן לגיטימי ובכך בולם את התקדמות בני המעמד הנמוך ומקדם את בני המעמד הבינוני.

...לדף הקודם                                                            להמשך בדף הבא...

 

©  כל הזכויות שמורות לנסים כהן (1994), מפתח שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי). 
ניתן להשתמש בתוכן דף זה ובשאר התכנים,  באופן הוגן ונאות לשם סקירה, מובאות, למידה או הוראה, תוך הצגה ושמירה מלאה וברורה על הזכויות.  הפרת היתר זה בכל דרך, ו/או הצגה ו/או שימוש לצורך מסחרי או הפקת רווח כספי, אסורה והינה עבירה ע"פ חוק זכויות יוצרים, התשס"ח (2007).