א. מדוע מרבית הנכשלים בביה"ס הינם בני המעמד הנמוך

 

המשך חלק א'
חלק א.2. לרקע התיאורטי של שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי), המופעלת בתכניות עמותת יכולות מיסודה של קרן רש"י, בשיתוף משרד החינוך, ובתכניות נוספות ואחרות.

טיוטא - האתר בבניה

ניסים כהן

 

א.2. התיחסות הגישה הפונקציונאליטית

 

הפונקציונאליסטים מתעניינים ומתמקדים בגורמים ליציבות החברה. לטענתם, כדי שמבנה חברתי יוכל להמשיך להתקיים, חייבים תמלא תנאים המכונים צרכים חברתיים ותפקיד המוסדות החברתיים הוא לספקם. עפ"י גישה זאת, חברה בדומה לאורגניזם הינה מערכת שכל חלקיה קשורים זה בזה. פרסונס ט. (אצל ,(Mayhew, L., 1983  אחד המייצגים החשובים של גישה זאת טוען, שלמערכת חברתית ארבעה צרכים בסיסיים: הסתגלות (A), קביעת מטרות החברה (G), אינטגרציה (I), לטנטיות (L). המוסד החינוכי עפ"י פרסונס, מטרתו בין השאר לתת מענה לצורך האינטגרטיבי (I) וכן לצורך הלטנטי ומכאן חשיבותו הרבה.
לאי השוויון בחברה המכונה ריבוד חברתי, התייחסו דיוויד ומור (1980), הטוענים שאי השוויון נחוץ בשל הצורך החברתי בהמרצת פרטים בחברה לשאוף לעמדות שונות ולהציבם בהם הלכה למעשה. אי השוויון הוא  שיטה שמטרתה להבטיח את יעילות ההצבה של הפרטים הנכונים והמוכשרים (שהם נדירים) לתפקידים החשובים והנחוצים בחברה, והריבוד הינו תוצאה של הקצאת תגמולים דיפרנציאליים לתפקידים ועמדות שונות בהתאם לחשיבותם ונחיצותם לחברה. בהתאם לכך, לחינוך מיוחסת חשיבות רבה משום שמקיים שתי פונקציות מכריעות:
1. חינוך הינו אמצעי יעיל ורציונאלי לברירת ובחירת המוכשרים.
2. ביה"ס מקנה מיומנויות ונורמות קוגניטיביות הכרחיות לביצוע מרבית תפקידי המבוגרים בחברה (דריבן, ר., 1969, פרסונס, ט., 1986).
הפרדיגמה הפונקציונאליסטית מנתחת בין השאר את העולם המודרני והפונקציות החשובות שביה"ס ממלאים בו. להבדיל מחברות העבר המסורתיות, החברה המודרנית הינה מריטוקרטית שהסטאטוס ההישגי בה הוא הבסיס למוביליות ולהקצאת והצבת פרטים בעמדות גבוהות ורווחתה של החברה תלויה ביכולתה למקם את אנשיה המוכשרים ביותר בתעסוקות המבוקשות ביותר שכן, חברה מריטוקרטית לא רק יעילה יותר, אלא גם צודקת ומוסרית יותר.
בנוסף,  החברה המודרנית הינה חברה מתמחה, התמחות מאפשרת רכישת ידע נוסף ומותאמת לתפקידים התעסוקתיים ההולכים ומתרבים. ביה"ס מותאם לכך ובידע שמקנה, מאפשר למידה יעילה של ידע ברמת התמחות גבוהה, המתחיל בעת ההסללה בביה"ס התיכון. החברה המודרנית כמו כן, הינה דמוקרטית, השואפת להגשמת מטרות הומניות כגון: שיוון, צדק, חירות הפרט ואזרחות משכילה, שפחות ניתנת למניפולציה ע"י דמגוגים, כך שחברה מעין זאת, יעילה יותר (דריבן, ר., 1971)
הקשר בין השכלה לסטאטוס עתידי, הוא תהליך רציונאלי של הסתגלות בו תהליכי הברירה הבית ספריים הינם מריטוקרטיים ולקבוצות שונות ניתנות בו הזדמנויות זהות למוביליות.
כתגובה לתהליכים המתרחשים בעולם המודרני כגון, תיעוש, התפתחות טכנולוגית ועיור, חל גידול בנחיצות בבעלי תעסוקות צווארון לבן. תהליכים אלה משקפים גידול ברציונאליות ומסבירים את הביקוש ההולך וגובר להשכלה וגידולו המהיר של החינוך התיכוני (ראה אצל הרן, ק., 1990, עמ' 92), שהחל מסתגל ובונה תכניות לימודים רלוונטיות יותר הכוללות מיומנויות שימושיות בנוסף לידע מופשט, עם מקצועות בחירה ומסלולי לימוד (שם., עמ' 73). כלומר, התרחבות החינוך התיכוני, הגיוון שבו והמסלולים הנפרדים הם אך תגובה רציונאלית, הסתגלותית להתפתחויות ולצרכים המגוונים בעולם המודרני. להבדיל מביה"ס התיכון, בביה"ס היסודי תכנית הלימודים הומוגנית יותר, כיוון שהיא בעלת פונקציה של לכידות ואיחוד דווקא בבי"ס הקולט אליו תלמידים מקבוצות שונות, דווקא בחברות בעלות מגוון תרבותי. בי"ס היסודי מנחיל כבר בגיל צעיר נורמות של אוניברסאליות לתלמידים בו, באמצעות תכנית הלימודים (גלויה וסמויה), מהווה גשר בין המשפחה לבין החברה ותורם לאינטגרציה בין הפרטים בה ובכך תורם לרציפות מבנית בין המשפחה ובין החברה (דריבן, ר., 1969). בביה"ס התיכון לאור  שנאמר ובשל החשיבות, יש להפעיל מנגנון יעיל למיון וברירת המוכשרים, ההסללה בתיכון נועדה למלא פונקציה זאת "יש לזכור שביה"ס התיכון משמש קרש קפיצה עיקרי שממנו יכנסו בעלי מיצב נמוך לעבודה ומיצב גבוהה, ימשיכו בלימודים במכללה (פרסונס, ט., 1986 עמ' 510).

...לדף הקודם                                                            להמשך בדף הבא...
 

 

©  כל הזכויות שמורות לנסים כהן (1994), מפתח שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי).
 ניתן להשתמש בתוכן דף זה ובשאר התכנים,  באופן הוגן ונאות לשם סקירה, מובאות, למידה או הוראה, תוך הצגה ושמירה מלאה וברורה על הזכויות. הפרת היתר זה בכל דרך, ו/או הצגה ו/או שימוש לצורך מסחרי או הפקת רווח כספי, אסורה והינה עבירה ע"פ חוק זכויות יוצרים, התשס"ח (2007).