א. מדוע מרבית הנכשלים בביה"ס הינם בני המעמד הנמוך

 

חלק א.1. לרקע התיאורטי של שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי), המופעלת בתכניות עמותת יכולות מיסודה של קרן רש"י, בשיתוף משרד החינוך, ובתכניות נוספות ואחרות.

טיוטא - האתר בבניה

ניסים כהן

 

א.1. מבוא

 

כפי שכבר הוצג ישנה חפיפה בין הישגים לימודיים למשתנים שיוכיים והנסיון לאתר את המשתנה/ים העיקרי/ים המסבירים את אי ההצלחה ההישגית של בני המעמד הנמוך, הוא בעל חשיבות רבה לשיפור ובנית פתרונות שיובילו להצלחה ההישגית המיוחלת.
בשלב חינוך זה או אחר כל מערכת חינוך ממיינת את תלמידיה למסלולי לימוד שונים המשכיים (המאפשרים המשך למידה באקדמיה) או לא.
      

ההבדלים בין מסלולי הלימוד באים לידי ביטוי גם:

  • בתכנית הלימודים וביעדים לימודיים שונים.
  • תחומי דעת שונים.
  • ברמת ציפיות שונה של המורים.
  • באקלים הלימודי שונה (המשפיע באופן דיפרנציאלי על הישגים, אקלים חיובי
    הנובע מיחס המורים, מתחושת מחויבות גבוהה של התלמידים וכדומה).
  • בהסמכה והתעודות הנבדלות שכל מסלול מעניק
  • בהשפעה  על רמת השאיפות העתידיות בשל התעודות הנבדלות שכל מסלול
    מעניק.
  • באוריינטציה העתידית שונה (במסלולים הגבוהים מתפתחת אצל התלמידים
    אוריינטציה המשכית של פיתוח קריירה, לעומת המסלולים הנמוכים, בהם
    מתפתחת אוריינטציה של חוסר קריירה, שבעטיה מגיעים התלמידים לשוק העבודה
    המשני (Ashton,1973).
  • במיומנויות שכל מסלול מפתח בעקבות האוריינטציה השונה.
  • בקצב לימודי שונה.

לתהליך ההסללה חשיבות רבה בהיבט של שוויון הזדמנויות חינוכיות ובהיבט השלכות העתידיות על הצבה חברתית וריבוד. לכן,  במענה להשאלה מדוע מרבית הלא מצליחים בבית הספר הם בני המעמד הנמוך ניטש דיון שהמוקד בו הוא מנגנון ההסללה בין שתי פרדיגמות מרכזיות: הפונקציונאליסטית והקונפליקט.

להמשך בדף הבא...

 

©  כל הזכויות שמורות לנסים כהן (1994), מפתח שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי).
 ניתן להשתמש בתוכן דף זה ובשאר התכנים,  באופן הוגן ונאות לשם סקירה, מובאות, למידה או הוראה, תוך הצגה ושמירה מלאה וברורה על הזכויות. הפרת היתר זה בכל דרך, ו/או הצגה ו/או שימוש לצורך מסחרי או הפקת רווח כספי, אסורה והינה עבירה ע"פ חוק זכויות יוצרים, התשס"ח (2007).